המחצבה החלה לפעול בתקופה העות'מאנית. היא הופעלה על ידי תושבי הכפר הערבי צובא וסיפקה אבני בנייה לירושלים ולסלילת מסילת הרכבת לעיר. בשנת 1920 מכר מוכתר הקסטל שטח של 3 דונם להסתדרות לבניית המחצבה. בתחילת שנות ה- 30 עברה המחצבה לידי חברת "אבן וסיד" ומאבניה נבנו בנייני האוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה על הר הצופים. במלחמת העצמאות הייתה המחצבה יחד עם מוצא וארזה נקודות ישוב יהודיות מבודדות בין הכפרים קסטל צובה ועין כרם. בראש הר חרת נתפס מוצב "נחשון שכמו אחיו הגדול והידוע ה"קסטל" עבר מספר פעמים מיד ליד. בשנת 1951 הוקם כפר החוצבים מעוז ציון שהפך בהמשך לחלק ממבשרת ציון. אבק המחצבה וזעזועי הפיצוצים הביאו לסגירת המחצבה בשנות ה- 80, לאחר מאבק ציבורי.
